האוכל המוגש בכל מקום הינו בעיקר תבשילי ירקות הגדלים באותו אזור. הם מבשלים אוכל שונה לתיירים, מזה שהם בעצמם אוכלים.
הצוות המלווה (מדריכה ונהג) לא יאכלו עם התיירים היושבים במסעדה / חדר אוכל של מלון.
הם מתארחים בחדר אחורי ליד המטבח ואוכלים אוכל מקומי חריף הרבה יותר.
חלק מאיתנו בקשו לטעום את האוכל "שלהם" כדי להתנסות, גילנו אוכל שונה מאוד.
המנהג המקומי הינו לאכול בצלחת גדולה ערמת אורז בידיים ולטבול אותו ברוטב "חריףףףף". כאשר הזמנו את הצוות לאכול עימנו הם בהתחלה סרבו בנימוס, וכשהתרצו, חלקם אכלו עימנו אוכל לתיירים, וחלקם לעיתים אכלו קודם במטבח (כנראה מחוסר הנעימות לאכול לידנו בידיים), או שהביאו עימם את האוכל "שלהם" לשולחן שלנו.
הבחנו גם כי אמנם ניתן להזמין אלכוהול במלונות ובמסעדות, אך המקומיים לא מרבים לשתות שתיה חריפה.
בהוטן היא מדינה בודהיסטית, אסור להרוג חיות. בשל תפיסת עולמה הבודהיסטית של המדינה, הרואה בפגיעה ביצורים חיים מעשה שלילי (קארמה רעה). כלומר, אין שחיטת חיות לצורך מאכל. אין ציד. הבשר המועט שניתן למצוא בבהוטן הוא בעיקרו בשר מיובש המיובא מהודו השכנה.
בקר וחזיר. בבשר טרי לא נתקלנו. נתקלנו בבשר עוף באיכות נמוכה שמקורו לא היה ברור לנו.
אז כן, מפילוסופיית החיים הזו יוצא שבפועל הבהוטנים הם די צמחונים.
עד כמה נושא לא להרוג חיות קריטי? בבהוטן דיג מותר, אך הוא נשלט בקפדנות רבה. הרשויות מעודדות דיג בשיטת "תפוס ושחרר" (catch and release) בלבד, כדי למנוע פגיעה באוכלוסיות הדגים, דיג ספורטיבי.
