הגענו למקדש בודהיסטי ב- Bumthang. במקרה היה שם טקס תפילה של עולי רגל שהגיעו למקדש יחד עם תלמידי המנזר, והספונסרים של המקום.
אירוע של פעם בחודש בערך.
הגענו במקרה! חלום רטוב של כל מדריך טיולים.
המדריכה המקומית הסבירה קצת על הטקס והתרכזה בהסבר על הבודהות והמסורות של המקום.
אני התיישבתי על הרצפה כמו הנזירים. ובהיתי.
המצלמה בחוץ כי אסור לצלם ובטח לא לדבר בטלפון. אני מכבד את הכללים, לא?
10 נזירים ניגנו בארבע תופי ענק, שני אבובי ענק, מצילתיים, שני אבובים קטנים, ושופר עשוי עצם ירך אנושית (אמיתי).
היו שם גם הנזיר הראשי ועוד שמש (גם הוא נזיר).
מעבר להם הייתה אישה לבושה בהידור, ועוד גבר מכובד שישב ליד הנזיר הראשי.
מסתבר שהם היו הספונסרים של העלייה לרגל של 10 הנזירים הללו.
זה היה כמו תפילת 18 בבית הכנסת. שירים ותפילות בקצב משתנה. בתוספת מוזיקה די מונוטונית אך לעיתים מתגברת.
הם מלהיבים את עצמם בנגינה ושירה חזקה יותר מדי פעם. נהדר.
מדי פעם הנזיר הראשי זורק אורז על הנזירים.
בהפסקה בין השירים הניחו את כלי הנגינה בצד.
השמש עבר ומזג לכל אחד יין על כף ידו. הנזירים ליקקו את כף ידם.
כשהציע לי כמובן שהסכמתי. ליקקתי בהיסוס. טעם מתוק חמוץ עם מי ורדים. לא משהו.
זו הייתה המנחה שלו אלינו המבקרים.
הנזירים קוראים את התפילות מתוך הטלפון הנייד. מטורף, לא?
כל המקומיים שנכנסים מניפים ידיהם וכורעים בברכה.
התיירים נכנסים, מתעלמים מהנזירים, מקבלים הסברים על הבודהות ויוצאים.
ליד פסלי הבודהה יש הרבה קערות עם ממתקים ועוגות ופירות וחטיפים. מנחות. גם קערה עם שטרות כסף.
ואז…השרת התיישב בשלב מסוים. והחל מצלם.
הספונסר שישב עם ראש המנזר שוחח בטלפון.
נראה שהחוקים קצת מתגמשים לעיתים. כשיש קשרים לא צריך פרוטקציה… 😂
אנשים נכנסו ויצאו חופשי. ואלו ממשיכים בתפילתם.
חלק מהמקומיים שמו כסף בקופסת התרומות.
אחד המבקרים עבר בין הנזירים מנזיר לנזיר ונתן לו שטר ביד. גם לנזיר הראשי.
השטרות נעלמו מייד בין קפלי הגלימות שלהם. נראה שגם לנזירים יש צרכים.
המדריכה ביקשה להמשיך למקדש הבא.
סירבתי, מבחינתי זו הזדמנות של פעם בחיים (או פעם בחודש אם הייתי גר שם). 🤣
הגענו לפשרה והם המשיכו רגלית למקדשים הבאים, בלעדי.
נשארתי לבהות במחזה הזה ובטקסים עד שהנהג בא להודיע לי שהם סיימו ללכת ברגל וצריך לאסוף אותם עם הרכב. אל מבשלת בירה מקומית, שוויצרי המייצר גבינות ובירה בטיז אל בהוטן.
הזוי???🤣
