במרכז בהוטן, על צוק המשקיף על עמק רחב וירוק, ניצבת מצודת טרונזגה – אחת מצורות ההגנה המרשימות והחשובות בהיסטוריה הבהוטנית. המבנה הענק, עם חומותיו האדומות והלבנות, מספר סיפור של כוח, הנהגה ואחדות. מהחומות נשקף נוף עוצר נשימה של נהרות, הרים ועמקים שמתפתלים כאילו נצבעו ביד אמן. טרונזגה היא לא רק מבצר – היא לב ההיסטוריה המלכותית של בהוטן, מקום שבו ניתן לחוש את תולדות המדינה ואת רוח קהילתה. טיול כאן הוא מסע בזמן, חוויה שמחברת בין עבר מפואר לרגע ההווה, והלב פתוח להפתעות ולהשראה.
אנחנו ביקשנו לעשות טיול רגלי בטבע.
עצרנו בפונדק דרכים. מולנו, מעבר לעמק ולנהר שוכן הכפר Trongsa ובו המבצר
התארגנו להליכה רגלית, השארנו את הרכב עם כל המזוודות בתוכו (הנהג בא איתנו) ויצאנו לדרך.
ירידה תלולה בתוך הג'ונגל של למעלה משעה.
הנהג מסתובב עם מצ'טה ומכסח צמחייה בדרך, לצורך ושלא לצורך, הוא נהנה להפגין את יכולותיו בגילוף עץ.
כל הדרך הנהג והמדריכה שורקים, צועקים, שרים, חובטים ומרעישים.
מה עובר עליהם??? מסתבר שהם מפחדים מדובים ומנמרים. פחד קמאי.
זו דרכם להרחיק אותם.
רק לאחר סיום המסלול הבנו מהם כי יומיים לפני שהגענו לכאן מדריך אחר ראה שם עקבות נמר…
וזה קורה בניגוד מוחלט לבקשתה של שרון המבקשת לראות נמר. עדיף מקרוב.
הג'ונגל יפהפה. ירוק עד, הרבה פרחים צבעוניים, עצים פרחוניים, ופטריות מסוגים שונים, גם אדומות עם כתמים לבנים על רגל כמו באגדות. מגוון חיות, קופים, ציפורים ואין נמרים (למזלנו), אבל לא מעט עלוקות שנדרשנו להיזהר מהן.
מגיעים לנהר ושם יש גשר בהוטני ישן, Cantilever Bridges, בניגוד לגשרים החדשים שהם גשרים תלויים (Suspension bridge). גשר עץ, מחופה, צבעוני, יפהפה.
אנחנו מטפסים בגדה השנייה של הנהר עלייה תלולה אל המבצר / מנזר.
הליכה בנוף וסביבה אלוהיים.
עם הגיענו למבצר למעלה, מתגלה מסביבו הכפרTrongsa . הכפר נקי, מסודר, שקט, יפה, יותר יפה מכפר סקי באוסטריה.
המלון שני ק"מ מאיתנו, המדריכה מבקשת לקרוא למונית כדי לקחת אותנו למלון, אנחנו מסרבים ומעדיפים ללכת ברגל. בנוף כזה? מי רוצה לנסוע? עדיף ללכת ולהרוויח עוד כמה דקות של נוף מטורף.
הולכים למלון לאורך הכביש.
מולנו הרים גבוהים, ירוקים להפליא.
עננים משייטים מעלינו ומתחתינו.
כפרים ציוריים יפהפיים לידנו.
חלום.
המלון יפהפה. אין דרך אחרת לתאר אותו. עם מיקום חלומי.
בערב, אחרי ארוחת ערב מצוינת, אנחנו יושבים במלון על המרפסת.
הירח מאיר את ההרים מולנו, העננים משייטים להם ומסתירים את ההר ואת הכפר ואז העננים מגיעים אלינו וההר שוב נגלה ושוב מוסתר, שקט אלוהי ויופי מדהים.
עד כמה זה יפה?
עד כאב.
עד דמעות של אושר.
יופי שאין לתארו במילים.
בלוג נפרד לדעתי
אנקדוטה מאחד הימים. 04.10.2025
רוב היום עבר בנסיעה ארוכה מאוד. כבישי הרים מפותלים ויפהפיים.
חלקה בגשם שוטף.
באחד הכבישים ההרריים המדריכה פורצת בצעקות והנהג עוצר בחריקה. ונוסע אחורה.
מה קרה?
המדריכה זיהתה יאק בעמק מתחתנו. 100 מטר מאיתנו יאק אמיתי. שרון הגשימה עוד חלום.
המיוחד בסיפור הינה העובדה כי בעונה זו בד"כ עדרי היאק עדיין לא יורדים מההר הגבוה לעמק (בגובה 2000 מ'). האירוע נרשם מבחינת הצוות המלווה שלנו כהגשמת חלום נוספת מיוחדת במינה, עבורנו.
אחר כך מצאנו עוד יאק.
היאק הראשון היה חתיך יותר 🤣
