במעבר ההרים דוצ’ולה, הנמצא בגובה של כ-3,100 מטרים, על הדרך שבין טימפו (Thimphu), בירת בהוטן, לעיר פונאקה (Punakha), מתגלה מראה עוצר נשימה: 108 צ’ורטנים לבנים (Chortens) – מבנים בודהיסטיים קטנים דמויי סטופה, ניצבים כמעגל של תפילה, עטופים בעננים ורוח הרים צלולה. מבנים קטנים לבנים עם קישוטים ועיטורים בצבעים עזים, יפהפה. הכל נקי ומטופח.
ממול הרים גבוהים ירוקי עד, פסגותיהם מכוסות עננים. אבל מעל העננים, בימים בהירים, אנחנו רואים מכאן את פסגות ההימלאיה המושלגות – תמונה נדירה של טוהר ושלווה. בבוקר בהיר (בעיקר בעונת החורף), אפשר לראות את פסגת Gangkhar Puensum, ההר הגבוה ביותר בבהוטן (והגבוה בעולם שטרם נכבש).
המקום נבנה לזכרם של לוחמי בהוטן ולמען השלום בעולם, והוא משלב הוד דתי עם שקט שמחלחל ללב. בעמידה שם, בין השמיים לאדמה, מרגישים את מהות בהוטן – מדינה שמודדת אושר ולא עושר. זוהי תחנה שהלב מבקש לעצור בה.
בהוטנים רבים עוצרים שם בדרכם בין טימפו (TIMPHO) לפונאקה (PONAKA) כדי להתפלל, לתלות דגלי תפילה צבעוניים ולהתבונן בהרים – סמל לשלווה, חמלה ואחדות עם הטבע.
במרום הגבעה יש נקודת תצפית, מרפסת נוף המשקיפה רחוק אל רכס ההרים הגבוה בעולם. מעל העננים המשייטים להם מולנו אנו רואים פסגות לבנות מבצבצות, מחזה יפהפה.
תוסיפו לכל זה מסעדת דרכים הומה עם קפה, עוגות, מומו וסומוסות, וזוהי נקודת עצירה מושלמת.
בימים ערפיליים (תופעה שכיחה), המקום עטוף באווירה מיסטית – כמעט מהפנטת.
